אחרי מפגש המכשפות.

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2005-07-10

דבר ראשון אני רוצה להודות לכל האנשים שבאו וכיבדו אותי בנוכחותם. אני שמחתי לארח אתכם בביתי ואני מקווה שאוכל לעשות זאת שוב. אבל לא בקרוב. אני סחוט ועייף מכל הבישולים והאירוח. שנה הבאה אולי

אפילו עכשיו כשיש מוזיקה של נבל ברקע והניחוח של הסחלבים שפיזרתי שקע,

עדיין אני במצב רוח של המפגש שנערך אצלי בבית. אני באמת מקווה שכולם נהנו.

אני באמת חושב שמעבר למובן מאליו- מה שהיה חשוב אלו היו השיחות שנוהלו בקבוצות הקטנות. כמו שקיוותי ידע ופילוסופיה ותחושות עברו הלאה. כל היום התחיל עם מריבה מטומטמת עם אימא שלי שעם כל האהבה שלי אליה וכל ההערכה שלי אליה והאינטילגנציה שלה הראתה בורות וטיפשות והעליבה אותי נורא. ואז חן הבת דודה שלי הגיעה. באמת אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיה- או איך עובר את היום. אז טרחנו לאפות, לבשל ולקצוץ לכבוד המפגש. הכנו פיצות, סלט פסטה עם שמנת חמוצה- בזמן שאימא שלי חמוצת פנים הכינה סלט ותפוחי אדמה בתנור.

ואז אנשים התחילו לבוא, יוליה וגרסיאלה ראשונות. כיבדתי קצת עם הפיצה.

אנשים באו וזרמו לתוך “שאטו דה ארדן”. אימא שלי דאגה להביא צלחות חד פעמיות למרות שאמרתי שלא צריך. למזלינו חלק גדול מהן לא שומש כי נטלי הנחמדה הביאה צלחות שעשויות מעלים מיובשים. זה היה מאוד מיוחד. אחרי הסעודה- ישבנו לערב שירה שהיה מאוד מוצלח. רינה קסם הצליחה להעביר אותו יפה ואת כל הצ`אנטים והשירונים. אפילו שמרתי שירון אחד למזכרת. בכלל היה מקסים ואם היו שכנים שחשבו לרגע שאני בטעות שפוי, או סתם מישהו “רגיל” הם קיבלו הפתעה נעימה בצורה של ערב צ`אנטים של “אנו בנות האלה- ואליה שוב נשוב…” במרפסת שלי, מול מטע המנגו והכינרת.

בין הארוחה וערב הצ`אנטים אנשים הספיקו לראות את החדר שלי שמוקדש למאגיה ולפאגניזם. נטלי אמרה שלום להקטה שהיא עשתה. 🙂 עשיתי השוואת גודל של המדפים בנושא המאגיה שלי עם אילן. מסתבר שלו יותר גדול. כרגע. אבל יום אחד… שלומי צילם את החדר שלי, ובכלל היה נחמד. בשלב מסויים בערב הצ`אנטים- המתחילים שבהם ברטל פרשו לחדר שלי, והייתי צריך קצת שיכנוע של אימא פולניה כדי להחזיר אותם למעגל השירה שהיה מקסים ונהדר. הרבה יותר כיפי ממה שציפיתי בראשונה האמת. ואחרי מעגל השירה, חלק מהאנשים הלכו, חלק פשוט הלכו לישון. רינה צחקה שכל מי שביקש שיר או צ`אנט לא בא. ובאמת מי שלא בא הפסיד, הפסיד יותר מקטע של אוכל טוב, בית מקסים או ערב שירים מדהים, אלא את החברה הנהדרת של כל אלו שבאו. ועדיין מדהים אותי שגרסיאלה לא אוהבת את העובדה שאני קשור לאספקט של הקטה מכל האספקטים של האלה- אבל תמיד יש הפתעות. ארנסט ערך ניסויים עם הווארדים שהטלתי בבית- תלש לי שערה לבנה ובכלל יצר נחשים אנרגטיים בחדר שלי. למה? הסיבות שלו שמורות איתו. כל מה שנותר לי לעשות זה להסתכל עליו כמו ילד עם דיסגרפיה קשה על סדוקו מסובך במיוחד.

נדב עם נבואות החורבן שלו כמובן היה מלא תיאוריות קונספירציה כרגיל (הוא יסתכל על זה וישאל “אני?” במבע תמים… התלמידה שלי הקדימה את השיעור שלה ליום שישי וזה נגמר רק בארבע- ולאחר מכן הייתי צריך לנקות ולסדר. את יום שבת ביליתי בבייביסיטר חירום אצל אחותי בחיפה, מספר אגדות מכשפות פוליטיקלי קורקט לאחיינים שלי. אז לא הספקתי לכתוב הרבה ועל זה אני מתנצל.

באופן כללי אני מקווה לארגן משהו דומה שנה הבאה, אם ההורים הזמן והג`סטין שבשיא חוצפתו (גם כן ציפור ללא קביים) לא הגיע.

“אבל יש עוד מקום לתקון-

אבוא אם שחר אל נהר האבדון…” הקטי מתוך מקבת`.

נראה אם שנה הבאה מישהו יפספס את המפגש.

מאוד נהניתי מהמפגש, ואשמח לראות עוד אחד בביתי בעתיד.

שלכם,

ארדן.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.